יליד 1951, גדלתי בשכונת עין התכלת בצפון נתניה, בן בכור למשפחת סברדלוב, מוותיקי העיר, ילד בישן, חולמני בעודף משקל ניכר, טוב לב ותמים.
בילדותי חליתי בפוליו, שיתוק ילדים כתינוק בתחילת שנות ה- 50 של המאה הקודמת, גדלתי בשנות המחלה על קורנפלור עם אבקת קקאו וסוכר, הבראתי אך עם מגבלות גופניות קלות וגם חברתיות מורכבות יותר כש- ים הוא אהבתי הגדולה, שיט מפרשיות, צלילה וגלישת רוח.
במשך שנים חווייתי קשיי למידה ניכרים, עממי במושב אביחיל הסמוך לשכונה, לא עברתי את מבחן ה- סקר דאז, גדלתי להיות נער מתבגר וחרוץ, סקרן בעל חוש טכני וביצועי עשייה ברמה גבוהה. בגרתי את אורט במגמה תלת שנתית במכונאות ימית, בקושי רב, אין לי תעודת בגרות, וגם לא תארים אוניברסיטאיים.
הפלגתי בצי הסוחר כמכונאי ימי בחברת צים כשנה לפני גיוסי, כשלתי בגיבוש לקורס טייס, דבר שלא רציתי בו כלל, אגב… הוכרחתי לעבור גיבוש.
את המשך שרותי הצבאי עשיתי בחיל הים כטכנאי תא לחץ במכון לרפואה היפרברית בסמוך לבית החולים רמב”ם בחיפה, הייתי מעורב במחקר ובהצלת חיים בעת שרותי הצבאי.
עסקתי במהלך חיי בתחום שינוע מטענים, הובלה בקירור, בעלים של תעשיות טל בבית שאן, לימים גם שחף קל מרכבים בטול כרם.
מפעלי פיתוח יצור והרכבה, תעשיין, יבואן ויצואן.
לימים מאמן אישי ועסקי אל תוך מהלך חיים סוער ורב תהפוכות בחיים העסקיים והאישיים.
בשנת 2004 נמצאתי ללא רוח חיים ברמזור הפניה לבית החולים צאנז בנתניה. חוויתי מוות מחוץ לבית חולים, באתי בשערי שמיים ונשלחתי חזרה עם משימה ע”י הקרן הלבנה.
בת קול נשמעה, אתה חוזר לעזור לאחרים ללא הסבר או הכוונה.
אני זוכר את הריחוף מעל, את הכאב והלחץ העצום לחזור פנימה אל תוך הגוף המוטל על המדרכה וחזרה אל החיים.
מאז החל מסע שיקום מאתגר וחיפוש דרך הממלא את חיי.
עם התבגרותי אל שנות ה- 60 לחיי, החלו קשיים קוגניטיביים ומנטאליים בתפקוד היום יומי, בדיוק אכזרי ותואם את המחקר… פגיעה מוחית מכל סוג, מחסור זמני ואפילו קצר באספקת חמצן למוח, מאיץ את השקיעה הקוגניטיבית והמנטאלית.
תהליך השקיעה הוא שקט וחסר פנים, איטי ומתפרש על כ- 10-12 שנים אל דימנציה.
פגשתי קשיים רבים, אובדן ריכוז, מחשבה בהירה, זיכרון וקשיי התמצאות, קושי בהשלמת משימות, שכחה של הבטחות, מטלות יומית שקודם היו נעשות ללא מחשבה שניה, קשיי תקשורת עם הסביבה.
קושי בזיהוי פנים ושמותיהם של בני משפחה, חברים, שליפה מזיכרון של שמות עמיתים לעבודה או כתובות הגעה אל מקומות מוכרים.
אובדן השקט הפנימי, טעויות התנהלות כספיות קשות וקטלניות, החלטות לא הגיוניות שהתקשיתי להסביר, אובדן כספים ונכסים.
תקופות של שתיקות, התכנסות והתרחקות חברתית אל העולם הפנימי חסר השקט, אל התקפים של ערפילי מוח ותחושת ניתוק וריחוף בחלל לא מוכר ולא ידוע.
החיים וחיי המשפחה הפכו מורכבים, קשוחים, חסרי כיוון כשהקשיים הולכים ומתווספים עוד ועוד והיכולת לטשטש, להסתיר לתרץ או להסביר את המתרחש הפכו בלתי אפשרים מיום ליום.
בשנת 2018…. בני הצעיר אור מביתה בהתרעת חודש, קח את הדברים שלך וצא מביתי, אני רוצה לנסות משהו אחר…
כך במילים אלו אחרי 28 שנים משותפות נשארתי חסר כל, 618 ₪ יתרת זכות בבנק, חובות בסכומי עתק, ללא מקום מגורים, ללא רכב, בגדי לגופי, מחשב ישן וכמה ספרים, התחלתי את חיי מחדש.
מצאתי מקום מגורים ביהוד, המשבר שהגיע הביא איתו קשיים נוספים, התנהגויות פחות מובנות, תגובתיות, חוסר סבלנות, עייפות טורדנית תחושה קשה של אובדן דרך.
כדרכו המפתיעה של היקום וכשאני מול המחשב נחשפתי להצעה לקורס מאמנים מנטאליים של איתן עזריה, ידעתי מעבר חיי, בעיתות משבר התפתחות אישית היא הדבר שיניע אותי קדימה מהשבר חזרה אל יכולותיי.
מבלי שהיה לי יכולת לפרוע את הסכום המבוקש נרשמתי והתחייבתי, שמתי את אמוני בקול הפנימי שבי, זה המהלך הנכון, וכך בחורף גשום וקר, פעם בשבוע במשך כמה חודשים, בשעות אחרי הצהרים עד הערב המאוחרות, מיהוד לאוניברסיטה הפתוחה בצפון תל אביב וחזרה בתחבורה ציבורית.
הקשיים המשיכו ולא הירפו, שקיעת יכולות, עייפות, לעיתים בלבול, תגובות לא ראויות, פוטרתי ממקום עבודתי כנהג משאית מיחזור קרטון… מצאתי תעסוקה חדשה, סייר לילה בחברת שמירה, במושבים מזרחית ליהוד, נמוך ורחוק בהרבה מהיכולות שלי.
נרתמתי לעבודה ולשעות נוספות מתוך החלטה פנימית לפרוע את כל החובות לפני שאני עושה כל צעד אחר, להשיג חופש כלכלי ולהסיר איומים כספיים טורדניים.
המשכתי לעזור לאנשים באימון אישי, בירידה במשקל, בהצרת היקפים תוך שאני נאבק בגופי שלי וביכולות המנטאליות המאותתות שוב ושוב.והיקום כדרכו מפתיע לעיתים לכאן, לעיתים לשם… נכנסתי לצומת ספרים לרכוש ספרי ילדים לנכדי בארה”ב, מתנת חג, על שולחן התצוגה משמאל, ספר כחול, סוף לאלצהיימר.
מרים, קורא את העטיפה האחורית, מחליף מבט עם המוכרן וזה אומר לי… הספר הגיע הבוקר לחנות, הוצאה חדשה, רכשתי וחיים עמדו מלכת.
במשך שלושה ימים ולילות שקעתי בספר, לכל שהלכתי הוא היה איתי, חפרתי בו עד בלי די. החיים החלו להתבהר… הבנה את שקורה לי החלה להתגבש, ניצוץ של אור הבהב לי ממרחק השדה האין סופי, משך את תשומת ליבי.
בספר מוזכרת הכשרה ולימוד הרעיון של ד”ר ברדסן, הגעתי, מצאתי קורס מאמנים שנראה לי רדוד ביחס להבנה שהשגתי מקריאת הספר ולימוד הרעיון, כדרכי נחוש, הגעתי לקורס והכשרה למטפלים המיועדת לרופאים מוסמכים, פניתי הראשונה סורבה.
במקוריות ועוז מצח ישראליים התוכנה רשמה אותי, למרות שאני חסר כישורי רפואה, תהליך ההרשמה התקדם, הגעתי לדף התשלום, אלפי דולרים, אני חסר כל, נחישות, מסוגלות עצמית, כרטיס האשראי אושר, פרסתי לכמה תשלומים, התחייבתי ושיעור ראשון נפתח עבורי… הפתעת חיי בהתגלמותה, משאלתי התקיימה.
בנחישות ובהתמדה סיימתי שיעור ראשון באותה יממה, השארתי את המחשב מחובר אל הקורס, שידרתי, טעות אחת, עברתי, השיעור השני נפתח… וכך הלאה במשך שבועות וחודשים… יום יום בקורס אינטרנטי מפורט, מורכב, קשה להבנה, באנגלית חלקה הגדול במושגים רפואיים 1560 דפי מצגת שהודפסו ותורגמו אחד אחד… וכך משיעור לשיעור מנושא לנושא והגענו לבחינת הגמר, ציון נדרש למעבר 80 סף מינימום.
ואני בחיים עצמם מיישם מילה במילה, שינוי תזונה, פעילות גופנית, אימון מוחי, מדיטציות, תוספי תזונה, קשרים חברתיים, ושיפור מנטאלי מתחיל להגיע, לא יאומן… ככל שמתקדמת ההכשרה, מרחיב ידע ומגביר את הנחישות וקיום הנחיות הלמידה… בהירות מתחילה להופיע, שיפור באיכות השינה, ירידה נוספת במשקל, יכולות ריכוז ומיקוד עולות, שיפור לא יאומן ביכולת ללמידה מול המחשב, מדקות ספורות בכל פעם בתחילת המסע אל חצאי שעות והלאה אל שעות רצופות של לימוד והבנה.
עושה חזרה על החומרים וניגש לבחינה, 186 שאלות, מתח עצום, על המסך בגדול… 64 אנחת רווחה, עוברתי…. במושגים ישראלים, שמח בחלקי.
ובמורד הדף ברכה על הניסיון, ותזכורת ציון מעבר הוא 80 בהכשרה זאת.
שוב חזרה, שוב מבחן, הפעם 76, אכזבה, כמעט שם, נחישות, שוב חזרה, שוב מבחן, חלק מהשאלות כבר מוכרות, והפעם עף על עצמי, 94, עברתי, השגתי, ובאותו רגע פניתי חזרה אל קורס המאמנים, עניין אותי מה יש בו, להפתעתי הורחב התוכן ונוסף כזה שלא הכרתי.
הרשמה וסבב חדש של לימוד, חודשים ארוכים, ציון גמר 96 מיישם את הנלמד יום יום ומצבי הבריאותי המנטאלי והקוגניטיבי הולך ומשתפר, אני חוזר אל עצמי.
באופן מפתיע האלגורייטם מוצא אותי ומכווין אותי למדעי המוח החברתי, הכשרה מאוסטרליה של ד”ר שרה, אלפי דולרים וחוזר להתפתחות אישית וידע, חודשים ארוכים של לימוד ומטלות, עבודת גמר לקבלת הסמכה והכרה, ומודל גמ”ד- Mind נולד, ויחד איתו תובנות והיבט חדש על הידע והיכולות שבי.
חוזר אל עצמי עוד ועוד, מיישם את הלימוד ואת הנדרש, מיקוד ובהירות מחשבתית מתרחבת אל תוך היום יום, סקרנות להמשך עופפת את חיי, אופטימיות הופכת בת לוויה, והרי יש בי משימה בוערת מטלת הקרן הלבנה, כן… זאת מאז…
מחפש את דרכי, מתנסה בקידום ברשתות, משתתף במפגשים, מאזין להרצאות, מחפש דרך, ואז במפגש וובינר בלתי צפוי פוגש ומאזין לדוד, עולם חדש מתגלה לעיני, החלטת ברק, זה האדם איתו אצא למסע.
הוא הציע קבוצה, נקודת מבט חדשה הופיע בחיי, מקום להביא אליו את מסע החיים, את הידע, הניסיון, הקשיים וגם ההישגים, אתגרי הבריאות והשיקום, ולהתייחס אליהם ברצינות, נקודת התייחסות נוצרה בהבזק, מרחב חדש נפרש, אוהבי חיים, והנה אנחנו כאן.
תודה לכם באם מצאתם עניין והגעתם עד כאן, אשמח לשמוע מכם.
מודל גמ”ד- Mind כמו גם נקודת מבט, התייחסות ומרחב כמו רבים ונוספים הם מחומרי הכשרה והידע של המסע להיותכם הטובים ביותר האפשרי שהנכם.
